ברוריה קויתי, מנהלת מרכז התיעוד בעמק חפר, סוקרת את הנרטיב הנשי בעמק חפר בראי היסטורי.
גבעת חיים איחוד, 1954. נורית וולף בברווזייה. צילום: עמרם נבו
כשביקשתי מהארכיונאים של היישובים למצוא תמונות המספרות את סיפור הנשים בעמק חפר הם שמחו מאוד. לכולם יש תמונות של אימא וסבתא עם התינוק הראשון או בחופשה המשפחתית, אבל זה לא סיפור הנשים בעמק חפר.
הנרטיב הציוני של עמק חפר מורכב מנשים רוכבות, שומרות, חולבות, עובדות בגן הירק, בשדה בוטנים, במעבדה ואפילו כאלו שחורשות ומחזיקות על גבן את החקלאות כולה.
כפר ויתקין, 1955. חליבה מכנית
האתוס של נשים בעמק מדבר על נשים חזקות, ערכיות, בעלות עקרונות, כאלו שרצו לממש את החינוך שקיבלו בבית – חינוך שדיבר על תרומה ועל בנייה של חברה חדשה, מודרנית ושוויונית, חברה המושתת על ערכי נתינה ושיתוף.
הנשים בעמק גידלו ילדים וטיפחו משפחה, אבל יחד עם זאת הן עבדו, תרמו ובנו את המדינה ואת החברה שהתפתחה אחרי המשבר הגדול של השואה בעולם ומלחמת העצמאות בבית.
שלל התמונות המופיעות כאן, ועוד רבות הנמצאות באלבומים של כל אחת ואחד מאיתנו בבית, בארכיון וביישוב, מספרות את הסיפור המיוחד של הנשים בעמק שלנו. הנשים נשאו בעול המשפחה, עול המאבק ועול הבנייה של המדינה והחברה בכל תחום, בזמן שלום ובוודאי בזמן מלחמה.
בת חן, 1953. מיקי לויוף בעבודת שטח
זכרו זאת כאשר אתם עוברים ברחוב ועוברת מולכם אישה מבוגרת, נעזרת במקל או נוסעת בקלנועית. היא הייתה, ועודנה, אישה ענקית!
הדפס
